יום שני, 8 באוגוסט 2011

נחיתה קלה בדלהי

אחת המדינות האהובות עלי בעולם היא חצי האי הודו (India). איך שאני יורדת מהמטוס, אני מרגישה את האווירה. הצחנה, הלחות והחום מקשים לראות תחילה את הזוהר שבה. חצי האי ההודי, שגודלו כיבשת, מכיל בתוכו אוצרות טבע, תרבות מגוונת, אזורים אקזוטיים, היסטוריה וערים עמוסות. בירתה של הודו, ניו דלהי,  ממחישה בצורה הכי נפלאה את המגוון הרחב שיש בתוך המדינה.

שער הודו- צילמה אלונית רונן

הרושם הראשוני מדלהי אומנם לא קל. אני ממליצה כאן על טיול "נחיתה קלה". כדאי להתחיל את הטיול מניו דלהי באזור הפרלמנט והמקדשים ולא מאולד דלהי והמיין בזאר, ש"קצת" קשה לעיכול. הסיור מתחיל משער הודו (India gate) ובנייני הממשלה. לפני שמגיעים לאזור, חשוב מאוד להצטייד במים, שכן אין איפה לרכוש מוצרים אלו ודלהי היא עיר מאוד חמה. שער הודו נמצא בקצה האחד של שדרת הרג'פט ובקצה השני בנייני הממשלה. בשדרת רג'פט כל שנה, ב-26 ביולי, נערכת תהלוכת יום הרפובליקה. אז אם יוצא, כדאי להצטופף ולצלם.
שער הודו מזכיר בצורתו את שער הניצחון בפריז. גם שער זה הינו אנדרטה לזכר חיילים ועליו מונצחים שמותיהם של 85,000 חללי צבא הודו במלחמת העולם הראשונה. מהשער יש להמשיך ישר לכיוון בית הנשיא, הממוקם בדיוק מולו, על השדרה. בגלל העבר הקולוניאלי של הודו, בית הנשיא מקבל מעמד רם (בשדרה) ומאחורי עצים נחבא הפרלמנט העגול. לא ניתן להכנס לאף אחד ממבני הממשלה, אך הם מאוד מרשימים לצפיה מבחוץ. אחרי טיול בחוץ, מי שאוהב מוזיאונים ורוצה לגלות קצת יותר על אומנים הודיים מקומיים, כדאי לו ללכת למוזיאון הלאומי לאומנות. אם לא מתחברים למוזיאונים, הייתי ממליצה לוותר.

מקדש הלוטוס- צילמה אלונית רונן


משם, ניתן לתפוס מונית או ריקשה לאחד המקומות היחודיים לדלהי, מקדש הלוטוס (Lotus Temple) של הדת הבהאית. מקדש זה בנוי בצורת לוטוס לבן ענקי וסביבו גנים ובריכות, בהם ניתן לסייר. המקדש משרה אווירה נינוחה, אם כי מאוד עמוסה בתיירים מקומיים. המקום פתוח כל יום, מלבד שני, מתשע בבוקר עד שש בערב (או שבע בקיץ). השנה המקדש חוגג 25 שנים להיווסדו ורצוי לבדוק אם יש אירועים מיוחדים לרגל חגיגות חצי היובל.
אחרי ההמולה במקדש הלוטוס, אני ממליצה לנסוע למבצר האדום (Red Fort - Lal Qila). זהו מבצר עצום, שנבנה באמצע המאה ה-17, ע"י הקיסר המוגולי שאה ג'אהאן, שבנה גם את הטאג' מאהאל. מטרת המבצר הייתה להגן מפני אוייבים. כיום, מצליח המבצר בגובה 33 המטרים להיות מעין מפלט מדלהי הרועשת. בכל ערב, בלב המבצר, נערך הצ'אטה צ'וק (Chatta Chowk), שהינו שוק מזכרות מתוק לתיירים. במבצר מתקיים מופע אורקולי מעניין, המשחזר אירועים מההיסטוריה של הודו ודלהי.
עכשיו, אחרי שטעמתם מניו דלהי וראיתם שאינה כה מפחידה, ניתן להתחיל לטייל באזורים קצת פחות "נעימים" לאף.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה