יום רביעי, 10 באוגוסט 2011

הידוק חגורה בעיר האורות

כל טיול מתחיל בתכנון נכון: התקציב העומד לרשותנו, לעומת מה שרוצים להספיק. אין ספק, שמלבד האטרקציות עצמן, נוגסי התקציב הגדולים ביותר הם האוכל והתחבורה. בשנת 2007 זכיתי בחופשה זוגית בפריז. לא היו לי הרבה מזומנים והחלטתי לא להוציא יותר מ-300, בארבעת הימים שאני מבלה בעיר (כולל קניות). לפני שעליתי על המטוס, עשיתי רשימות מדוייקות של אטרקציות בפריז ועלויות נלוות. היה לי חשש כבד, שאצטרך להצטמצם ולותר. אבל גיליתי, לשמחתי, שאת פריז ניתן לעשות עם חגורה מהודקת.
נחתנו בשדה התעופה שארל דה גול (CDG) בחמש וחצי בבוקר, לא אחת השעות האהובות עלי. ידענו שיש דרכים להגיע לעיר האורות, מבלי להוציא את כל תקציב הנסיעה שלנו. גילינו, לשמחתינו, שתי אפשרויות שפויות: האחת היא נסיעה באוטובוס, בעלות של 10 לאדם (לא משנה גילו) ואפשרות שנייה היא רכבת ישירה, משדה התעופה לתוככי העיר (RER), בעלות של 9.10€ לאדם מבוגר או 6.40 לילד בגילאים 4-9 (גילאים צעירים יותר בחינם). בחרנו את הרכבת, בגלל עלויות ובגלל שהיא הובילה אותנו ישירות לתחנת מטרופוליטן, שפתחה בפנינו את כל העיר. יש לשים לב, שהאוטובוסים עובדים רק עד 20:30 והרכבת עד 22:58. תיירים שמגיעים לשדה התעופה בשעות אחרות, צריכים לקחת מונית לילה (יקרה) או להמתין לשעה 4:30, לתחילת פעילות הרכבת.
אחרי נסיעה של כשעה, מצאנו את עצמנו בתוך עיר רדומה, עם ריח נפלא. עקבנו אחרי הריח ומצאנו את הקרואסון הראשון שלנו – פריך, אמיתי ומלא בחמאה חמימה ונמסה. היו לנו מספר ימים לבלות בעיר ורצינו להספיק לחוות כמה שיותר, מבלי לבזבז את הזמן או הכסף. מלאים בחמאה, הלכנו לכיוון המלון להניח את המזוודות שלנו בשמירת חפצים. התחלנו לחשוב מה עושים בשעה כה מוקדמת של הבוקר. מכיוון שהיה לנו מלון חינם עם ארוחת בוקר (קרואסון וביצה) והיינו על תקציב מצומצם, תכננו את הטיול ליום ראשון הראשון של החודש, בו רוב המוזיאונים בפריז הינם בחינם (אבל נפתחים רק ב-10:00).
פריז רדומה, צילם: ארז קרמר


החלטנו שהדרך הטובה ביותר להכיר את העיר עד פתיחתה היא לטייל בה ברגל. שוטטנו בין הסמטאות הריקות, הגנים השקטים והרחובות הדוממים. המתנו שהעיר תתעורר מתנומת סוף השבוע שלה - חווית "תרבות יום א'" של ממש. ישנן דרכים נוספות להגיע ממקום למקום בתוך העיר: מערך התחבורה הציבורית בפריז הוא מהטובים בעולם (בתנאי שאין שביתה). על פני 211 ק"מ של מסילה, נמצאות 380 תחנות ו-14 מסלולים שונים של המטרופוליטן. בנוסף עליו, על פני השטח ישנה תשתית אוטובוסים, החולשת על העיר ומערך רכבות המגיע כמעט לכל יעד באירופה. רצינו לחסוך כסף וספרנו את מספר הנסיעות, שיהיו לנו במהלך הימים. גילינו שכמעט ולא משתלם לקנות כרטיס חד פעמי, שעולה 1.70 והחלטנו לקנות כרטיסיה שפעילה גם באוטובוסים.
בכל יום דאגנו לאכול ארוחת צהרים עסקית גדולה, במסעדות קטנות, בהן עלות הארוחה לא עלתה על 11. בערב היינו קונים בסופר מקומי קצת ירקות (יקרים), מאפיםויין ובשוק מקומי קנינו מהגבינות הנהדרות, שהעיר הזאת מספקת. אם נותרנו רעבים בבוקר, אחרי הקרואסון והביצה, היינו קונים מאפה מתוק, באחת הקונדיטוריות.
יש לי וידוי. אני יכולה לחסוך כסף בהמון נושאים, אבל אני חייבת מכל מקום בעולם שני דברים: הראשון, שוט גלאס לאוסף היפה שלי והשני, כמה בגדים יחודיים, שאוכל להגיד, בחצי שחצנות חצי רצינות, שזה ממקום זה או אחר. גיליתי, שגם שופינג נהדר ומשתלם ניתן לעשות בעיר האורות. ראשית, יש לבדוק מראש את תקופות המכירות, שלי אישית היה מזל גדול להיות בדיוק אז בעיר. ישנם אזורים שלמים בפריז, של מכירה בקמעונאות (סמטאות על יד מרכז ז'ורז' פומפידו) , שעל יד החנויות הענקיות ניתן למצוא בזול חלק מהמוצרים שלהם. יש גם חנויות בוטיק קטנות, ליד בניין האופרה, כמו גם שווקים רבים כגון Saint Ouen  או ה-Marche D’aligre, שאישית חשתי מאוימת בהם ולא מצאתי בהם "מציאות".
בטיול זה, באמצעות חשיבה מוקדמת, הצלחנו לחוויות את האושר הקולינארי, התרבותי והתחבורתי של פריז.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה