יום רביעי, 31 באוגוסט 2011

גם שנה לא תספיק לי לברצלונה

תרבות, כדורגל, אוכל טוב, ארכקטקטורה המוכרת על ידי אונסק"ו, יוקר מחייה ובעיות חנייה: כל אלו משותפים לתל אביב ולעיר התאומה שלה ברצלונה (Barcelona). שתי הערים המרתקות יושבות על החוף - האחת במזרח הים התיכון והשנייה על הים הבלארי. בשתיהן יש כל כך הרבה מה לעשות ותמיד מרגישים שיש עוד מה להספיק. ברצלונה היא עיר שכל אחד יוכל למצוא מה לעשות בה.


הייתי יכולה עכשיו להתחיל רשימה אין סופית, לאן ללכת היכן לאכול, איפה לראות ואיך להראות. ברצלונה שוקקת חיים ומתאימה לכל סוגי הטיולים. מזג האוויר בה, גם הוא דומה לתל אביב. בכל עונות השנה ניתן לטייל בה, בהנאה רצופת חוויות. כמו בארץ, החודשים מאי, יוני, ספטמבר ואוקטובר הם התקופות הכי נעימות לנסוע, אבל פסטיבלים ואירועים מתקיימים לאורך כל השנה, ללא קשר לאקלים.


אומרים, שאם לא הייתם ברחוב הרמבלה, משמע לא הייתם בברצלונה. זהו הרחוב הכי ססגוני שיש, מופעים, ליצנים, פסלים אנושיים, לצד בזארים ושווקים יחודיים. רחוב הרמבלה מתחיל באזור כיכר קטלוניה ומסתיים בנמל, ליד עמוד קולומבוס. באזור הנמל נמצא גם קניון מרמגנום (Maremagnum) ובתוכו אקווריום יפהפה. כמו כן, ניתן לקחת שייט על הים הבלארי או לעלות על רכבל אל גבעת המונז'ואיק.
במרומי גבעת המונז'ואיק (Montjuïc)- הר היהודים, נמצאות שלל אטרקציות. הגבעה נקראת על שם היהודים, שהיו נוהגים לקבור את מתיהם מחוץ לחומות העיר, על אותו ההר. אולי המקום החל כבית קברות, אבל כיום נמצאים בו, מלבד בית הקברות הדרום מזרחי (Cementiri del Sud-Oest), מכון ז'ואן מירו לאמנות מודרנית, הגנים הבוטניים של ברצלונה, המוזיאון לאתנולוגיה של ברצלונה והמוזיאון הארכאולוגי של ברצלונה. למרגלות הגבעה, נמצאת "מזרקת הקסם", ששווה להגיע ולראותה פועלת בשעות הערב.
המקום הכי מתוייר בברצלונה, ששווה להיות חלק מהזרם ולא לפספס אותו, הינו סגראדה פמיליה (La Sagrada Familia), הכנסייה המרשימה והייחודית. כמו מבנים רבים אחרים בברצלונה, גם היא תוכננה על ידי האדריכאל גאודי. היא מכילה בתוכה אורגני ענק והתקרה שלה ייחודית, במגוון קשתות וכיפות בזוויות ישרות. עד היום לא סיימו לבנות את הכנסיה. במבנה הסופי אמורים להיות 12 צריחים, אשר מסמלים את 12 השליחים של ישו ובינתיים רק 8 נבנו. לא רק את הכנסייה תכנן גאודי. ברחבי העיר ניתן למצוא שלל מבנים יחודיים, פרי יצירתו. מבנים נוספים ניתן לראות במפה של העיר.
פארק גואל (Guell) הוא עוד מקום, בו ניתן לראות עוד מהאומנות של גאודי ולשבת על ספסלים מיוחדים ועל הספסל הגדול ביותר בעולם. בברצלונה אין רק מבנים של גאודי. היא ידוע גם בשל הרובע הגותי שלה, בייחוד הקתדרלה (La Seu Cathedral) העתיקה, שנבנתה בשלהי המאה ה-13. ייחודו של המבנה הוא באכסדרה היפה השוכנת בתוכו.
ברצלונה גם ידועה בנושא הספורט ובייחוד בקבוצת הכדורגל. ישנו מוזיאון לקבוצת FC Barcelona באיצטדיון קאמפ נואו. במוזיאון ניתן לראות את היסטורית הנצחונות והשחקנים ששחקו במדי הקבוצה. ברצלונה גם אירחה את המשחקים האולימפיים ה-25. מאחורי ברצלונטה, באזור הנמל, ניתן לראות את הנמל האולימפי ששימש במשחקים.


זוהי עיר שכל הזמן מחדשת את עצמה ועדין שומרת על הישן. יש המון מסעדות, מועדונים, בתי קפה, מוזיאונים (פיקסו הוא רק דוגמא מיני רבים) שיש לעשות בברצלונה. מאוד מומלצת ומאוד מאוד יפה.


יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

יצאנו כמשפחה לבירת קטלוניה

ילדים זאת ברכה, אבל בטיולים עם ילדים זה יוצר מהומה. אנחנו רוצים לתת להם את כל האושר והחוויות, אבל צריכים לזכור את מגבלות הסבלנות שלהם. ברצלונה (Barcelona) מהווה יעד מרכזי לטיול בספרד. עיר עם היסטוריה מרשימה מבחינה דתית, אומנותית וספורטיבית. יש המון מה לעשות בברצלונה, רק צריך לחשוב מה מכל המגוון העצום יכול לגרום לילדים שלכם הנאה צרופה בחוויה חינוכית של פעם בחיים.


איצטדיון קאמפ נואו, צילמה: הילה פלמנבאום-גונן

לי יש ילד (בעל) חולה כדורגל. לא מפסיד אף משחק של הקבוצה שלו ובכל בירת כדורגל בעולם, חייב לראות את המגרש המרכזי.  לעומתו, אני בכל עיר שארחה את המשחקים האולימפים חייבת ללכת לראות הכפר האולימפי. את היום הראשון שלנו התחלנו בטיול ספורטיבי במגרש הביתי של קבוצת FC Barcelona ובמוזיאון הנמצא באיצטדיון קאמפ נואו. האיצטדיון ענק, כ-100,000 מושבים, ובו נמצאים הגביעים בהם זכתה הקבוצה, חולצות שחקנים ועוד. בין היתר ניתן לבקר בתאי ההלבשה, יציע הכבוד ולראות את הדשא עליו שחקני ענק הבקיעו חלק מהשערים הגדולים בהיסטוריה. ב-25 ביולי 1992 ברצלונה אירחה את המשחקים האולימפיים. היום נשארו המתקנים האולימפיים לטובת התושבים וניתן לראות את הנמל האולימפי בקרבת מקום לברצלונטה.


איצטדיון קאמפ נואו, צילמה: הילה פלמנבאום-גונן

באזור הנמל של הים הבלארי, יש שלל אטרקציות לילדים ומשפחה. ניתן לקחת שייט או לעלות על רכבל אל גבעת המונז'ואיק ולהמשיך לטייל באתרים בגבעה. באזור הנמל נמצא קניון מרמגנום (Maremagnum) ובתוכו אקווריום יפהפה, שהילדים יכולים להנות ממנו. כדי להוזיל עלויות, אני ממליצה להזמין מראש באינטרנט כרטיסים. בכניסה לנמל ניתן לראות את עמוד קולומבוס ומזרקה נאה. בתחתית גבעת המונז'ואיק נמצאת "מזרקת הקסם". הייתי ממליצה לחזור לאזור בערב ולצפות בה פועלת כיצד המים "זזים" על פי מוזיקה וישנם שלל צבעים, שאין ילד שלא מתלהב לאור הפלא.

רחוב הרמבלה בקירוב לים, צילמה: יעל כפיר
מהנמל המשכנו לרחוב הרמבלה (La Rambla), בו נמצאים שלל ליצנים, כלובי ציפורים ופסלים אנושיים, שילהיבו את הילדים והמבוגרים כאחד. ברחוב ניתן גם להנות מהבזארים השונים, שוק פרחים וחנויות אוריאנטאליות. בסוף הרחוב נמצאת כיכר קטלוניה בה שלל מזרקות, פסלים ומה שתפס את הילדים הן אלפי היונים. הגענו מצויידים בפרוסות לחם ובין מפל לפסל, האכלנו והפרחנו יונים.

ברצלונה יכולה להיות עיר מאוד יקרה למשפחה לטייל בה. דרך להוזיל עלויות היא לקנות את כרטיס ברצלונה, אשר מקנה תחבורה ציבורית חופשית, כניסה לשלל אטרקציות והנחות של עד 30% באטרקציות אחרות. הכרטיס הוא לתקופת זמן ולכן מאוד מומלץ לעשות תכנון מראש לאן הולכים ולקנות אותו בהתאם ללוח זמנים של האטרקציות הנבחרות. אחת האטרקציות ב-20% הנחה (מלבד האקווריום) הוא גן החיות של ברצלונה. בגן חיות זה לכל מין יש אזור מחייה משלו. יש אזורים של זוחלים, יונקים, דגים, יונקי ים ועוד. ישנן שלל אטרקציות, באם אלו הקופים המצחיקים או מופע דולפינים, נסיעה ברכבת חשמלית וסדנאות שונות לילדים.
מלבד כל אלו, ניתן ללכת לפארקים השונים, לשבת על הספסל הארוך בעולם, לראות בתים מוזרים (ארכיטקטורה של גאודי) וליהנות מהמסעדות הנפלאות של העיר. ברצלונה יכולה להיות עיר נפלאה לקחת אליה את הילדים. רק צריך לתכנן טוב מראש, שלא יתעייפו יותר מדי ובמקביל שלא ישתעממו. בהצלחה!

יום רביעי, 17 באוגוסט 2011

לינה בפריז

בגט, ברט, ברי, בשאמל, בושם נראים כמו חמש מילים, שכל הקשר ביניהם זאת האות ההתחלתית. ממשיכים לגלגל אותם על הלשון, כפי שטועמים מרלו טוב, ניצוץ ההבנה מתחיל להופיע. אנחנו חולמים על פריז. עיר האורות הנצחית, פריז (Paris), מגוללת בתוכה כל כך הרבה טעמים, ריחות ואופנות, שקשה להסביר מדוע כולם מתאהבים בה וחוזרים אליה שוב ושוב. כל אחד מוצא משהו בשבילו בפריז ואני לא שונה, מצאתי, התאהבתי וכל פעם בדרך שונה התגוררתי.
את הקסם הנפלא של פריז אפשר לראות בכל רחוב וסימטה, אבל לא בכל מקום שישנתי בו יכולנו להרגיש את התחושה. בפריז ישנם אלפי חדרים שממתינים לתיירים. ממוטלים זולים ומפוקפקים, דרך דירות וסטודיו להשכרה ועד מלונות פאר, עם שירות למלכים. לצערי, כל החוויה יכולה להתקלקל רק בגלל המקום שבו החלטתם להניח את הראש.


בחירת מלון בפריז יכולה להיות מאוד בעייתית, שכן שיטת הכוכבים הנהוגה בעולם אינה ממחישה את טיב המלון שבחרתם לשהות בו בצרפת. לפני בחירת המלון, אני ממליצה לבחון  את הסטנדרטים הרצויים לכם, במסגרת התקציב שלכם. מיקום יכול להיות אחר הגורמים המכריעים, אבל זיכרו שמערכת המטרו חורשת את כל העיר ולפעמים שווה לבחור מלון קצת יותר מרוחק. ברוב המלונות, בכל הנוגע לארוחת הבוקר, מדובר על ארוחת בוקר פריזאית, הכוללת: קרואסון, ביצה קשה, יוגורט, אולי בגט ותו לא. בחלק מהמקומות, מדובר רק על קרואסונים, שלא ממש יחזיקו אתכם עד הצהריים. יש לשאול האם יש מעלית במלון, לא הייתם רוצים לישון בקומה חמישית, ללא מעלית. רצוי לברר מהם גודל החדר וגודל המיטה - אף אחד לא רוצה לישון בכוך קטנטן. למי שנוסע בקיץ, החום בפריז יכול להגיע לחומה של תל אביב. לכן, שאלו האם יש מיזוג במלון (ברוב המלונות הבינוניים והזולים לא קיים). כדאי גם לבדוק אם קיים אינטרנט במלון אם צריך לשלם עליו והאם החדרים מרושתים. אחרי שעושים את כל סקר השוק, עדין כדאי להכנס לאינטרנט ולחפש ביקורות על המלון הנבחר, כדי לא להתאכזב.
פריז יכולה להעניק חוויה מקומית מיוחדת, כאשר בוחרים דווקא להתגורר בדירה להשכרה. לרוב, דירת נופש משתלמת יותר, גדולה יותר ובעלת פרטיות מירבית. השכרת דירה יכולה להתאים ליחידים, משפחות או קבוצות קטנות. לרוב, הדירות יותר משתלמות ממלונות באותן העלויות וניתן לשכור אותן מתקופה של כמה ימים ועד תקופה של כמה שבועות. כאשר רוצים לשכור דירה, יש לשאול מספר שאלות: ראשית, אם יש מטבחון - לא הייתם רוצים להוציא את כל התקציב על מסעדות. שנית, יש לבדוק כמה מיטות יש בדירה. כמו כן, כאשר רוצים לבחון את מיקום הדירה, יש לבדוק האם היא עורפית או ראשית. לעיתים דירות יכולות להיראות נפלא באינטרנט, אך הן מאוד רועשות בשל מיקומן. יש לבדוק מי משלם עבור תקלות ולמי יש לפנות, במקרה של נזק בדירה. הרבה דירות בפריז נמצאות בקומות גבוהות, ללא מעלית. מי שלא רוצה לשנס מותניים עם כל המזוודות, צריך לבדוק נושא זה. לאחר שבוחרים דירה, גם כאן רצוי לחפשה באינטרנט, כדי לא להתאכזב.
אחרי שבוחרים מלון או דירת נופש, הייתי ממליצה להכנס לאינטרנט ולהכיר את השכונה שאליה נוסעים. כדאי לראות היכן התחבורה הציבורית הקרובה, אילו אטרקציות נמצאות בקרבת מקום לימים "עייפים", האם יש מרכולים קרובים או מסעדות טובות.

יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

על פסגת מגדל אייפל

פריז היא העיר הכי רומנטית בעולם. בכל פינה נשיקה, אחיזת ידיים, חיוך נבוך ומבט מזוגג בעיניים. כל הרומנטיקה הזאת לא מגיעה לקרסוליים של מבנה אחד. 1,655 מדרגות, העולות במעלה 324 מטרים של מבנה מתכת. מגדל אייפל - אחד המקומות הכי מבוקשים בעולם להצעות נישואין, נשיקות ומחוות האהבה שונות. 10,100 טונות של ברזל, שהיה אמור לסמל מאה שנה למהפכה הצרפתית ובמקום זאת, הפך לאחד מסמליה הרומנטיים של עיר האורות, פריז.
המגדל מאפשר מגוון עצום של חוויות בשל שעות הפתיחה המורחבות שלו (מ-9:30 ועד חצות בקיץ). בכל שעה ניתן לחוות אווירה שונה ועל פי עונות השנה הנוף הפריזאי מרגש ומשתנה. בפעם הראשונה שטיפסתי  במעלה מגדל אייפל, זה היה בערב של יום קיץ חמים. היה ניתן לראות למרחוק את הסיבה שפריז נקראת עיר האורות. באותו הערב הופתעתי מכמות הצעות הנישואין שראיתי. כל כמה דקות שמעתי צעקת אושר ומחיאות כפיים. ראיתי נשיקות שלא יביישו אף סרט רומנטי. ההתרגשות נצפתה בכל המבנה. לא רק זוגות "מן המניין" החליטו להתחייב שם, גם לא מעט מפורסמים שאלו את השאלה. בפעם השנייה, הייתי ביום סתוי נפלא ולא הייתה ולו הצעת נישואין אחת, אבל הנוף שנשקף היה נקי והייתה ראות מלאה, על פני כל העיר.
מגדל אייפל מלמטה, צלמה: אלונית רונן


שלוש קומות יש למגדל אייפל וניתן לבקר בחלקן או בכולן. תמחור כרטיס הכניסה פועל על פי קומות ועל פי דרך הגעה (מדרגות או מעלית): הקומה הראשונה 4.5 יורו, הקומה השנייה 7.8 יורו, עליה במדרגות לטיפוס עד לקומה השנייה עולה 4 יורו פלוס דייאטה והקומה השלישית (המחייבת שתי מעליות נפרדות) 12 יורו. לדעתי, שווה לעלות עד הקומה השלישית ולראות את הפלא של מבנה, שעד 1930 היה הגבוה בעולם ופלא הנוף הנשקף תחתיו.

נוף מהקומה השלישית בערב, צילם: ארז קרמר


עם כל הרומנטיקה, בעיני פריז היא לא רק עיר של זוגות. גם משפחות עם ילדים יכולות ליהנות מהחוויה. ילדים יכולים ליהנות ממגוון פעילויות ומיצגים שונים בתוך המגדל, כמו ללמוד על המרחק שלו מירושלים/תל אביב, תהליך הבניה ועוד.. הילדים יכולים לחשוב כיצד המגדל מתכווץ בלילה ובחורף בכ-18 ס"מ לעומת הקיץ החם. תמיד ניתן ללכת ולתפוס משקפת ולהביט על הנוף או סתם לטפס במדרגות לקומה השנייה. אין ספק שגם ילדים יכולים לזכות בחוויה נפלאה בביקור במגדל.

שלט בקומה השלישית, צילם: ארז קרמר


הבניין קם עם המון ביקורות סביבו וסביב עיצובו. הציבור לא אהד אותו ודרש להורידו. אבל היום, למעלה מ-122 שנה מאוחר יותר, לא ניתן לחשוב על פריז מבלי להזכיר אותו.

יום רביעי, 10 באוגוסט 2011

הידוק חגורה בעיר האורות

כל טיול מתחיל בתכנון נכון: התקציב העומד לרשותנו, לעומת מה שרוצים להספיק. אין ספק, שמלבד האטרקציות עצמן, נוגסי התקציב הגדולים ביותר הם האוכל והתחבורה. בשנת 2007 זכיתי בחופשה זוגית בפריז. לא היו לי הרבה מזומנים והחלטתי לא להוציא יותר מ-300, בארבעת הימים שאני מבלה בעיר (כולל קניות). לפני שעליתי על המטוס, עשיתי רשימות מדוייקות של אטרקציות בפריז ועלויות נלוות. היה לי חשש כבד, שאצטרך להצטמצם ולותר. אבל גיליתי, לשמחתי, שאת פריז ניתן לעשות עם חגורה מהודקת.
נחתנו בשדה התעופה שארל דה גול (CDG) בחמש וחצי בבוקר, לא אחת השעות האהובות עלי. ידענו שיש דרכים להגיע לעיר האורות, מבלי להוציא את כל תקציב הנסיעה שלנו. גילינו, לשמחתינו, שתי אפשרויות שפויות: האחת היא נסיעה באוטובוס, בעלות של 10 לאדם (לא משנה גילו) ואפשרות שנייה היא רכבת ישירה, משדה התעופה לתוככי העיר (RER), בעלות של 9.10€ לאדם מבוגר או 6.40 לילד בגילאים 4-9 (גילאים צעירים יותר בחינם). בחרנו את הרכבת, בגלל עלויות ובגלל שהיא הובילה אותנו ישירות לתחנת מטרופוליטן, שפתחה בפנינו את כל העיר. יש לשים לב, שהאוטובוסים עובדים רק עד 20:30 והרכבת עד 22:58. תיירים שמגיעים לשדה התעופה בשעות אחרות, צריכים לקחת מונית לילה (יקרה) או להמתין לשעה 4:30, לתחילת פעילות הרכבת.
אחרי נסיעה של כשעה, מצאנו את עצמנו בתוך עיר רדומה, עם ריח נפלא. עקבנו אחרי הריח ומצאנו את הקרואסון הראשון שלנו – פריך, אמיתי ומלא בחמאה חמימה ונמסה. היו לנו מספר ימים לבלות בעיר ורצינו להספיק לחוות כמה שיותר, מבלי לבזבז את הזמן או הכסף. מלאים בחמאה, הלכנו לכיוון המלון להניח את המזוודות שלנו בשמירת חפצים. התחלנו לחשוב מה עושים בשעה כה מוקדמת של הבוקר. מכיוון שהיה לנו מלון חינם עם ארוחת בוקר (קרואסון וביצה) והיינו על תקציב מצומצם, תכננו את הטיול ליום ראשון הראשון של החודש, בו רוב המוזיאונים בפריז הינם בחינם (אבל נפתחים רק ב-10:00).
פריז רדומה, צילם: ארז קרמר


החלטנו שהדרך הטובה ביותר להכיר את העיר עד פתיחתה היא לטייל בה ברגל. שוטטנו בין הסמטאות הריקות, הגנים השקטים והרחובות הדוממים. המתנו שהעיר תתעורר מתנומת סוף השבוע שלה - חווית "תרבות יום א'" של ממש. ישנן דרכים נוספות להגיע ממקום למקום בתוך העיר: מערך התחבורה הציבורית בפריז הוא מהטובים בעולם (בתנאי שאין שביתה). על פני 211 ק"מ של מסילה, נמצאות 380 תחנות ו-14 מסלולים שונים של המטרופוליטן. בנוסף עליו, על פני השטח ישנה תשתית אוטובוסים, החולשת על העיר ומערך רכבות המגיע כמעט לכל יעד באירופה. רצינו לחסוך כסף וספרנו את מספר הנסיעות, שיהיו לנו במהלך הימים. גילינו שכמעט ולא משתלם לקנות כרטיס חד פעמי, שעולה 1.70 והחלטנו לקנות כרטיסיה שפעילה גם באוטובוסים.
בכל יום דאגנו לאכול ארוחת צהרים עסקית גדולה, במסעדות קטנות, בהן עלות הארוחה לא עלתה על 11. בערב היינו קונים בסופר מקומי קצת ירקות (יקרים), מאפיםויין ובשוק מקומי קנינו מהגבינות הנהדרות, שהעיר הזאת מספקת. אם נותרנו רעבים בבוקר, אחרי הקרואסון והביצה, היינו קונים מאפה מתוק, באחת הקונדיטוריות.
יש לי וידוי. אני יכולה לחסוך כסף בהמון נושאים, אבל אני חייבת מכל מקום בעולם שני דברים: הראשון, שוט גלאס לאוסף היפה שלי והשני, כמה בגדים יחודיים, שאוכל להגיד, בחצי שחצנות חצי רצינות, שזה ממקום זה או אחר. גיליתי, שגם שופינג נהדר ומשתלם ניתן לעשות בעיר האורות. ראשית, יש לבדוק מראש את תקופות המכירות, שלי אישית היה מזל גדול להיות בדיוק אז בעיר. ישנם אזורים שלמים בפריז, של מכירה בקמעונאות (סמטאות על יד מרכז ז'ורז' פומפידו) , שעל יד החנויות הענקיות ניתן למצוא בזול חלק מהמוצרים שלהם. יש גם חנויות בוטיק קטנות, ליד בניין האופרה, כמו גם שווקים רבים כגון Saint Ouen  או ה-Marche D’aligre, שאישית חשתי מאוימת בהם ולא מצאתי בהם "מציאות".
בטיול זה, באמצעות חשיבה מוקדמת, הצלחנו לחוויות את האושר הקולינארי, התרבותי והתחבורתי של פריז.

יום שני, 8 באוגוסט 2011

נחיתה קלה בדלהי

אחת המדינות האהובות עלי בעולם היא חצי האי הודו (India). איך שאני יורדת מהמטוס, אני מרגישה את האווירה. הצחנה, הלחות והחום מקשים לראות תחילה את הזוהר שבה. חצי האי ההודי, שגודלו כיבשת, מכיל בתוכו אוצרות טבע, תרבות מגוונת, אזורים אקזוטיים, היסטוריה וערים עמוסות. בירתה של הודו, ניו דלהי,  ממחישה בצורה הכי נפלאה את המגוון הרחב שיש בתוך המדינה.

שער הודו- צילמה אלונית רונן

הרושם הראשוני מדלהי אומנם לא קל. אני ממליצה כאן על טיול "נחיתה קלה". כדאי להתחיל את הטיול מניו דלהי באזור הפרלמנט והמקדשים ולא מאולד דלהי והמיין בזאר, ש"קצת" קשה לעיכול. הסיור מתחיל משער הודו (India gate) ובנייני הממשלה. לפני שמגיעים לאזור, חשוב מאוד להצטייד במים, שכן אין איפה לרכוש מוצרים אלו ודלהי היא עיר מאוד חמה. שער הודו נמצא בקצה האחד של שדרת הרג'פט ובקצה השני בנייני הממשלה. בשדרת רג'פט כל שנה, ב-26 ביולי, נערכת תהלוכת יום הרפובליקה. אז אם יוצא, כדאי להצטופף ולצלם.
שער הודו מזכיר בצורתו את שער הניצחון בפריז. גם שער זה הינו אנדרטה לזכר חיילים ועליו מונצחים שמותיהם של 85,000 חללי צבא הודו במלחמת העולם הראשונה. מהשער יש להמשיך ישר לכיוון בית הנשיא, הממוקם בדיוק מולו, על השדרה. בגלל העבר הקולוניאלי של הודו, בית הנשיא מקבל מעמד רם (בשדרה) ומאחורי עצים נחבא הפרלמנט העגול. לא ניתן להכנס לאף אחד ממבני הממשלה, אך הם מאוד מרשימים לצפיה מבחוץ. אחרי טיול בחוץ, מי שאוהב מוזיאונים ורוצה לגלות קצת יותר על אומנים הודיים מקומיים, כדאי לו ללכת למוזיאון הלאומי לאומנות. אם לא מתחברים למוזיאונים, הייתי ממליצה לוותר.

מקדש הלוטוס- צילמה אלונית רונן


משם, ניתן לתפוס מונית או ריקשה לאחד המקומות היחודיים לדלהי, מקדש הלוטוס (Lotus Temple) של הדת הבהאית. מקדש זה בנוי בצורת לוטוס לבן ענקי וסביבו גנים ובריכות, בהם ניתן לסייר. המקדש משרה אווירה נינוחה, אם כי מאוד עמוסה בתיירים מקומיים. המקום פתוח כל יום, מלבד שני, מתשע בבוקר עד שש בערב (או שבע בקיץ). השנה המקדש חוגג 25 שנים להיווסדו ורצוי לבדוק אם יש אירועים מיוחדים לרגל חגיגות חצי היובל.
אחרי ההמולה במקדש הלוטוס, אני ממליצה לנסוע למבצר האדום (Red Fort - Lal Qila). זהו מבצר עצום, שנבנה באמצע המאה ה-17, ע"י הקיסר המוגולי שאה ג'אהאן, שבנה גם את הטאג' מאהאל. מטרת המבצר הייתה להגן מפני אוייבים. כיום, מצליח המבצר בגובה 33 המטרים להיות מעין מפלט מדלהי הרועשת. בכל ערב, בלב המבצר, נערך הצ'אטה צ'וק (Chatta Chowk), שהינו שוק מזכרות מתוק לתיירים. במבצר מתקיים מופע אורקולי מעניין, המשחזר אירועים מההיסטוריה של הודו ודלהי.
עכשיו, אחרי שטעמתם מניו דלהי וראיתם שאינה כה מפחידה, ניתן להתחיל לטייל באזורים קצת פחות "נעימים" לאף.